- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הכרעת דין בתיק ת"פ 7205-08
|
ת"פ בית משפט השלום ירושלים |
7205-08
10.7.2011 |
|
בפני : אילתה זיסקינד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מ.י. מחלקת חקירות שוטרים ירושלים עו"ד מאיר לוינסקי |
: זקי אילו עו"ד יצחק כהן |
| הכרעת דין | |
הרקע וההליך
1. הנאשם, שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירת כשוטר במשטרת ישראל, מואשם בעבירת תקיפה סתם בכך שבתאריך 13.01.08 בשעה 15:40 בבית החולים ביקור חולים בירושלים התעמתו הוא ומשפחתו עם המאבטחת עינב (פרווין) גברהיווט (להלן: המתלוננת עינב) שעבדה במקום, על רקע נסיונם להכניס דברי מאכל לתוך שטח בית החולים בניגוד לנהלי המקום. באותן הנסיבות, דחף הנאשם את המתלוננת לעבר הקיר ותפס בכתפה השמאלית, תוך שהוא חונק את צווארה ומושך בשערותיה. כתוצאה ממעשיו התקשתה המתלוננת לנשום.
2. בתשובה לכתב האישום מיום 18/12/08 כפר הנאשם באמצעות סניגורו, במיוחס לו, טען כי בעקבות עימות מילולי שהתפתח לעימות פיזי בין אמו למתלוננת, נכנס הנאשם בין שתיהן והפריד בניהן, אך לא היתה כל תקיפה מצידו.
3. מטעם התביעה הוגשו בהסכמה הודאת הנאשם במשטרה מיום 13/01/08 [ ת/3], הודאת הנאשם במח"ש מיום 3/03/08 [ ת/4], דיסק המתעד את האירוע [ ת/1], מזכר שערכה החוקרת בת שבע אלה בניסיונותיה לזמן את אם הנאשם ולגבות הודאתה [ ת/2]. כן העידו המתלוננת עינב, החוקרת בת שבע אלה, גובת הודאת נאשם במח"ש, מיכאל ריבן, אחראי ביטחון בבית החולים וסיימון אלקסלסי, אחראי משמרת ביטחון בבית החולים. מטעם ההגנה העידו הנאשם ואמו, הגב' ורדה אילו.
ראיות התביעה
4. עינב (פרווין) גברהיווט ("המתלוננת") ששימשה כמאבטחת בעמדת מיון בכניסה לבית החולים, העידה כי בבית החולים "ביקור חולים" קיים נוהל האוסר על הכנסת אוכל לשטח בית החולים, על פי הוראת רב בית החולים. למקום הגיעו הנאשם ומשפחתו, כשבידיהם סיר ושקית אוכל, בעמדת האבטחה נכחו המתלוננת ומאבטחת נוספת בשם מעיין, המתלוננת לא אישרה את כניסתם למתחם בית החולים עם אוכל, הציעה להם לגשת לרב בית החולים ולבקש את אישורו, והזמינה את האחמ"ש. אך בשלב זה קראו בני המשפחה לאם שיצאה מרוגזת מחדר המיון לעמדה, ניסתה לחטוף את השקית פנימה, והנאשם הצטרף ותקף את עינב:
"... היא ניגשה למעיין, המאבטחת השנייה שהייתה איתי בעמדה, הדפתי את האמא כשהדפתי את האמא, הנאשם בא ותקף אותי, הבחור, זה הנאשם (מצביעה עליו), משך אותי בכתף והיה לו מעיל, הוא נענע אותי הלוך וחזור והצמיד אותי עם מרפק שלו לקיר, ככה שהמרפק שלו הצמיד את הצוואר שלי לקיר. הוא שם את המרפק שלו על הגרון שלי... אחר כך הוא חיבק את אמא שלו ואמר לה 'אל תדאגי אמא אני ארה בכולם', הוא היה ממש היסטרי... אח"כ המשפחה נכנסה לחדר מיון והזמינו שוטרים."
ראה: עמ' 2 שורות 16-23 לפרו' מיום 12/09/10.
באשר לטענת הנאשם כי המתלוננת אחזה בצווארה של אמו ובראשה, תקפה אותה בברוטאליות וניסתה להורידה לרצפה, לכן הוא נחלץ לעזרתה, ודחף את המתלוננת, השיבה המתלוננת כי לא היה כלל מגע ביניהן, ולה אין אפילו כוח פיזי לעשות את המתואר (ראה עמ' 2 שורות 24-29 לפרו'), והבהירה:
" היא באה, התווכחה על השקית שרצתה להכניס, העירה הערות גזעניות כמו 'אתיופית' וזה, ואמרה 'את אתיופית, למה הביאו אתכם לארץ', ואז היא דחפה את מעיין, כי השקית הייתה אצל מעיין. אז אני נכנסתי באמצע בין מעיין לבין האמא ואז הוא קפץ עלי"
ראה: עמ' 3 ש' 2-5 לפרו'.
בחקירתה הנגדית הבהירה המתלוננת כי כל אשר עשתה היה הושטת ידה קדימה בלי מגע, כדי למנוע כניסה (ראה עמ' 3 ש' 8-18), הוסיפה כי ניתן לראות גם בדיסק כי היא לא נגעה באם ולא התקרבה אליה (ראה שם ש' 26-28), והבהירה בהמשך "שלחתי ידיים באמצע כן, בין מעיין ובין האמא" (ראה עמ' 4 ש' 1 לפרו') לטענתה האם תקפה אותה מילולית (שם ש' 7) בעוד הנאשם חנק אותה, משך בשערה, החזיק אותה וטלטל אותה בכח (ראה עמ' 4 ש' 8-11 לפרו').
5. מיכאל ריבן ששימש כאחראי ביטחון, העיד כי ישב בחדרו הנמצא בסמוך לעמדת המאבטחות, תידרך את אחראי המשמרת הנכנס וכששמע קולות מאחורי החלון, הסתכל בעדו, ראה אישה דוחפת את עינב ולאחר מכן הנאשם התנפל על עינב, תפסה בצווארה וחנק אותה. ריבן שלח את אחראי המשמרת, סיימון, להרגיע את האנשים ויצא אף הוא כדי להרגיע:
"ניסתי להרגיע את הנאשם שנכנס בסערת רוחות כשבידיו שתי שקיות או שני תיקים. ביקשתי ממנו לעצור והוא דחף אותי הצידה כלאחר יד ונכנס פנימה. אימו צעקה אחריו 'אל תשתולל'... הזמנתי משטרה, הגיעה ניידת עם שני שוטרים, וכשהם תחקרו את הנאשם הסתבר שהוא שוטר."
ראה: עמ' 7 ש' 10-14 לפרו'.
בהמשך הסביר כי גם האמא דחפה את המאבטחת מעיין, לדבריו:
"...היתה מעיין, היא זו שנדחפה ועינב... האמא דחפה את מעיין ונכנסה פנימה. היה מלל בינה לבין עינב, ואז ניגש הנאשם, תפס את עינב בצווארה"
ראה: עמ' 7 ש' 17-18 לפרו'.
באשר לטענת הנאשם כי עינב אחזה בצווארה של אימו, תקפה אותה בברוטאליות וניסתה להורידה לרצפה, לכן נחלץ הנאשם לעזרתה, השיב ריבן כי לפי מה שראה לא היו דברים מעולם, (ראה שם ש' 28 לפרו'), ובחקירתו הנגדית הדגים בפירוט רב כיצד חנק הנאשם את המאבטחת: "מדגים יד ימין לוחצת על גרונו של הסניגור ויד שמאל אוחזת מאחור בחיבור בין הגב לצוואר" (ראה שם ש' 31 לפרו').
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
